עו"ד לינוי אולניק נלחמת עם כל הלב 

בשיחה אישית מרגשת, עו"ד לינוי אולניק המתמחה במימוש זכויות רפואיות, מספרת לגיל ריבה על חוויי הפוסט-טראומה שעמה התמודדה רוב ילדותה.

!פרטיכם נקלטו בהצלחה

עו"ד לינוי אולניק

  • facebook
  • globe
  • mail
  • whatsapp (1)

העסק שלה הוא 400%, היא סובלת מפוסט טראומה בגלל סיפור החיים הלא פשוט שלה וסוד ההצלחה שלה בשלוש מילים

הוא – הכלה, אהבה ונתינה – הכירו את עורכת הדין לינוי אולניק.

איזה ילדה היית?

אני לא זוכרת הרבה מהילדות, מלחמת לבנון השנייה לקחה איתה הרבה מזיכרון הילדות, יש לי רק נגיעות פה ושם, כל מני פלאשבקים

של סיטואציות מסוימות.

איך בעצם מה שחווית הביא לעבודה המאוד מסוימת שאת עובדת בה?

תמיד ידעתי שאני אהיה עורכת דין. גם ההורים שלי אמרו שמאז ומתמיד זה היה ברור שאעסוק במשפטים, אבל לא בתחום שאני עוסקת בו.

באתי מבית מאוד עסקי, היה ברור שאני אתעסק עם עולם העסקים. אבל לכל אחד יש נקודה בחיים שהוא ממנה חותך את חייו, ואצלי זו המלחמה, שם באה התפנית, לטוב ולרע. הייתי בתחתית של התחתית בימי השפל שלי. אז נכון, אמנם קיבלתי עיטור צל"ש על הדרך בה תפעלתי את האירוע ששינה את חיי. הגדוד שלי נפגע בכפר גלעדי מקטיושה וניצלתי בשניות מהזוועה והאסון שהיה שם, ומלמדים היום בקורס קצינים את הדרך בה תפעלתי אירוע רב נפגעים, אבל עם זאת, נדחיתי, והייתי זקוקה לעורך דין על מנת לקבל את הזכויות שלי. ושם, בנקודה הזאת הבטחתי לעצמי שכשאשתקם אני אשאר בנתיב של המשפטים, אבל אני אשנה כיוון ואעסוק בליווי של אנשים במסע המפרך של מימוש זכויות רפואיות. זה ממש

עיצב את מי שהפכתי להיות.

ספרי קצת יותר על התקופה של אחרי המלחמה, איך החיים נראו?

המלחמה הייתה ב2006, אבל לא יודעים ישר לקרוא לילד בשמו "פוסט טראומה". כל מה שהעסיק אותי אחרי המלחמה זה המשפחות השכולות והפצועים. הייתי בזה 24-7. הצטרפתי למשלחת בארגון מדהים שנקרא "בשביל המחר". שם נסענו לעבד את אירועי הלחימה, ושם בעצם נפל האסימון שיש משהו שצריך לטפל בו, ואז התחלתי טיפול ואת כל התהליך של ההכרה ושל הנכות.

הגדוד הוא החיים

הגדוד הוא מקום מאוד מרכזי בחיי, בכל דבר. את בעלי עומר הכרתי בגדוד, מי שחיתן אותנו זה הרב של הגדוד, מי שעשה את הברית לבן שלנו

זה הד"ר של הגדוד, ומי שצילם את החתונה שלנו היה חבר מהגדוד, אז כן, הגדוד מאוד משמעותי בחיי.

מה המוטו שלך?

להעניק לכמה שיותר אנשים שירות בתחום הרשלנות הרפואית בצורה המיטבית ביותר עם כמה שפחות טלטלות. כי זה מסע לא פשוט בו צריך להיחשף בפנינו בחלון זמנים מאוד קצר, וצריכים להתפשט, פיזית ונפשית. האינטימיות שנוצרת בין עורך הדין ללקוח היא לפעמים יותר גבוהה ממה שיש לו עם החברים הכי קרובים אליו.

מהי השאיפה שלך?

כמה שיותר לחשוף ולהביא לידיעה לקהל היעד שלי מהן הזכויות הרפואיות שלהן. הצלחה מבחינתי זה להמשיך את הדרך שאנחנו הולכים

בה במשרד. היום אנחנו משתדלים לקחת תיק פרו בונו אחת לחודש, והשאיפה שלי היא שהיחס יתהפך ושכל הלקוחות שלי יהיו פרו בונו

ואני אצטרך תיק, שניים רק לצורך כלכלת ביתי. עוד הצלחה מבחינתי זה שאני מקבלת שיחת טלפון מלקוחה שאומרת שהיא על סף

התאבדות כי היא לא ראתה איך היא מצליחה לצלוח את החיים בעולם הזה עם ההתמודדות הרפואית שלה ובזכות השירות שלנו היא מצליחה להתקדם ולפרנס את ילדיה, לעמוד בציפיות שלה עצמה.

מה מייחד אותך משאר עורכי הדין בתחומך?

מה שמייחד אותי ומבדל אותי זה שאני הייתי בצד השני. הייתי מיוצגת, נכחתי בחדר הוועדה הרפואית כמיוצגת, אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש להיות בהמתנה הזאת למתי תתקבל התוצאה שלי, מתי אני אזומן בכלל לוועדה רפואית, מה ייקבעו לי בוועדה, מי יהיה בוועדה כל התהיות והשאלות שאדם חווה במסע הארוך הזה, והעובדה שאני בוחרת לשים את השירות בראש מעייני.

למה לא להיות חלק מחברה גדולה, כמו לבנת פורן למשל?

לחברה כמו לבנת פורן אין את היכולת להיות נוכחים פיזית בוועדה הרפואית, הם לא יכולים להיות הפרונט של הלקוח. הרי כשאדם חולה, הוא והמשפחה שלו מתמודדים עם מציאות לא פשוטה ואנחנו פה כדי לקחת את המושכות. מצד אחד להציב לו את המראה עליה הוא לא רוצה להסתכל כדי שנוכל למקסם עבורו את הזכויות אבל מצד שני שהוא יוכל להישען מאחור, הוא ובני המשפחה. חברה כמו לבנת פורן חוקית לא יכלה לנהל

שיח מול ביטוח לאומי.

לא כל דבר הוא שפיט, וההד התקשורתי הוא זה שמעלה הדימוי הציבורי חשוב לא פחות.

 

 

פעמים מתנהל משפט שהוא לא מאבק ציבורי אלא יותר במישור אישי או מסחרי-אזרחי בין שני צדדים פרטיים או גורמים עסקיים.

כאשר מוגשת תביעה, יש לעיתים משמעות לפרסום הפרטים ואנו אמונים על זיקוק הטענות בצורה שתשקף מבחינת הלקוח שלנו את הנושא

ואת האינטרס שלו מבחינה מיטבית. הפרסום בתקשורת לא נועד בהכרח להשפיע על בית המשפט אלא על בעלי העניין במעגל השני והשלישי

ועל הצדדים לאותו סכסוך.
בסופו של דבר, פרסום תביעה נגד גורם עסקי ועל אחת כמה וכמה ציבורי, אינה דבר נעים מבחינתו שכן מדובר בפרסום שלילי בסך הכל ולעיתים

הוא גם ינסה למנוע את הפרסום. מצד שני, הדבר יכול לשמש זרז עבורו להגיע לפשרה...


מעבר לכך, הן עורכי דין והן שופטים אוהבים להתהדר בהצלחות ולכן כאשר יש זכיה או פסק דין מעניין , אנחנו דואגים לפרסומו.
יש מקרים בהם מופעל משרדי על ידי עו"ד לקידום אייטם מחוץ לכתלי בית משפט כדי לחסוך את ההליך המשפטי.

 

משרדי מעניק שירותי יעוץ תקשורתי, יחסי ציבור ודוברות למשרדי עורכי דין.

המשמעות היא שבראש ובראשונה אנו מסייעים ללקוחות שלנו לבנות לעצמם מוניטין. באמצעות יחסי הציבור והפעילות התקשורתית שיווקית

הם גם זוכים ללקוחות חדשים. חשוב להבין שבארץ מרובת עו"ד, שמונהגת על ידי משפטנים ומרובת משפטים, עורכי הדין יוצרים חדשות.

מעבר לנושאים מדיניים ובטחוניים, תמצאו בכל יום בכל כלי תקשורת עשרות ידיעות וכתבות שמעורבים בהן עורכי דין.

מאבק על נרטיב
לעיתים מעורבים עוה"ד בהליכים משפטיים שיש להם פרופיל ציבורי מסוים. במקרים מסוימים אנחנו עובדים בצמוד לעורכי הדין- בשירות מזמין העבודה ולעיתים בשירות עורכי הדין. לעיתים ההליך המשפטי הוא נדבך במאבק ציבורי, כאשר ההליך המשפטי משמש לנו מעין 'אקשן אייטם' ומינוף. בהקשר זה אני תורם לעיתים את חלקי בניסוח כתבי בית משפט מתוך פזילה לתקשורת.


שופטים ותקשורת
שופטים מאד רגישים להלך רוח ציבורי, קשובים לתקשורת. סימנים לכך יש מאז האקטיביזם השיפוטי של ברק ולכך שבית המשפט העליון

דן מהר יותר בסוגיות בעלות פרופיל תקשורתי. נוכחתי ביותר מפעם אחת שלטעמי שופט שדן בתיק תקשורתי כתב פסק דין מוטה תקשורתית.

לפני יותר מ- 5 שנים הבעתי את דעתי במאמר, כי התקשורת כבר חדרה למערכת השיקולים של העליון. כתבתי אז כי בעוד מונחים בפני בגץ מאות תיקים הממתינים לדיון שנים רבות, אנו מוצאים לעיתים מזדמנות את בגץ דן בנושאים שיש להם פרופיל ציבורי גבוה, גם אם הוא יודע שלא תמיד

זה מתפקידו. שופטי העליון מודעים היטב לתפקידם בדמוקרטיה הישראלית ומשחקים את המשחק התקשורתי באותה מידה שמערכות אחרות

בעלות אינטרס נוהגות.

 

תקשורת משפט ודמוקרטיה

אנו חיים במדינה דמוקרטית בה חופש העיתונות וזכות הציבור לדעתם הם נר לרגליה. ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת המשפטית היא חשובה, אולם החלשתה של המערכת הפוליטית היא הפגיעה האמיתית בדמוקרטיה. המשפטיזציה ששולטת בשיח הציבורי עיקרה את המערכת הפוליטית והחלישה אותה. ישנם תחומים רבים בהם התערב ביה"מ העליון בשנים האחרונות ובכך טישטש את הגבול בין הרשות השופטת

לרשות המבצעת והמחוקקת.

 

התקשורת היא האיזון הראוי לדעת הקהל והשופטים אינם חפים מרחשי לב הציבור לטוב ולרע.

אנו נמצאים בעידן חדש שבו התקשורת חדרה מזמן למערכת המשפט, בעידן שבו מחלוקות מושפעות ע"י מהלכים תקשורתיים.


לסיכום, השימוש שעושים עורכי דין ויחצ"נים בתקשורת הוא מבורך ומטרתו גם לתת לדעת הקהל לשפוט. השופטים מצידם צריכים לעשות משפט צדק אבל גם להיות קשובים למציאות החברתית. ישנם נושאים רבים שלא חייבים להגיע להכרעה בבתי המשפט וראוי כי דעת הקהל תשפוט אותם. השימוש במערכה המשפטית הוא כלי בידי הרשויות כשם שהוא כלי בידי האזרחים במסגרת מאבק ציבורי. הדברים רלוונטיים מאד בכל הנוגע

לזכות העמידה בבגץ, אבל גם כאשר עומד אדם לדין על סירחון מוסרי כזה או אחר, שלעיתים ראוי כי דווקא דעת הקהל תשפוט אותו

ולאו דווקא מערכת המשפט.